אומר מוהדב דרור- רפואה סינית, התמחות במחלות פנימיות

157
157
  

טיפול ברפואה הסינית

הרפואה הסינית החלה כרפואה שמאנית, שהתבססה על פולחנים דתיים ועבודת אלילים, בסביבות האלף לפני הספירה. השינוי המשמעותי הראשון אירע בין 500 ל-700 לפני הספירה, אז החלה ההפרדה של הרפואה הסינית מהדת ומהשמאניזם. אירוע משמעותי נוסף התרחש בשנת 220 לספירה – עד אז, הרפואה הסינית התמקדה בעיקר בדיקור, אך מאותה שנה התווספה לה עמודת יסוד נוספת: השימוש בצמחי מרפא ויצירת פורמולות המבוססות על תיאוריה שרובה קיימת עד היום.
עם השנים, הרפואה הסינית עברה שינויים רבים. אמנם השתמרו בה עקרונות קליניים מהעבר, אך במקביל נוספו לה תובנות חדשות, שיטות טיפול חדשות, ועוד. אי אפשר לקבוע כי רפואה סינית מסוימת הייתה טובה יותר בתקופה מסוימת – מדובר ברפואה שמתפתחת כל העת, וצוברת שכבות של ידע וניסיון לאורך הדורות.
רפואה סינית קלאסית מול רפואה סינית קלינית
הרפואה הסינית נחלקת לשני כיוונים עיקריים: הרפואה הסינית הקלאסית והרפואה הסינית הקלינית.
הרפואה הסינית הקלאסית: נפוצה בעיקר בקרב מטפלים פרטיים, מאסטרים בעלי שם, שמטפלים בשיטות מסורתיות הנשענות על ידע עתיק ומעשי.
הרפואה הסינית הקלינית: משולבת בבתי חולים לצד הרפואה המערבית. היא כוללת בתוכה לא מעט מהרפואה הקלאסית, אך היא גם מתבססת על מחקרים עדכניים, אסטרטגיות טיפול מבוססות נתונים, ותהליכי אבחון מעמיקים. כמו ברפואה המערבית, גם ברפואה הסינית קיימות גישות וגרסאות שונות, וזהו תהליך טבעי ומקובל.
חשוב להבין שהדיקור הסיני, אף שהוא אלמנט משמעותי ברפואה הסינית, תופס חלק קטן יחסית ממנה. במדינות המובילות בתחום, כגון סין, טאיוואן, יפן וקוריאה הדרומית, הדגש המרכזי הוא על פורמולות צמחים, בעוד שדיקור מהווה רק כ-1% עד 5% מהטיפולים. אמנם יש מקרים שבהם משלבים דיקור עם צמחי מרפא, אך עיקר הרפואה הסינית מתבסס על פורמולות.
ישנן שתי מדינות שאישרו את הרפואה הסינית כחלק ממערך הבריאות הציבורי שלהן: יפן וטאיוואן. שתיהן התמקדו בפורמולות הסיניות ולא בדיקור, משום שהפורמולות מציעות יתרון של אחידות טיפולית, התאמה קלה יותר לרפואה המערבית, ונוחות במחקר ופיתוח. הדיקור הסיני, לעומת זאת, מתקשה ליצור אחידות טיפולית, ויש מחסור בקונצנזוס בין מטפלים ושיטות טיפול שונות. עם זאת, ישנן שיטות דיקור מסוימות, כמו דיקור אוזן, שנחקרו לעומק והתקבלו ביתר קלות ברפואה הקלינית.
סוגי רפואה סינית וצורות טיפול
1.      רפואה סינית מונעת
השלב הראשון של הרפואה הסינית הוא מניעת מחלות, שמתבססת בעיקר על תזונה סינית. שלושת העקרונות המרכזיים לחיים בריאים הם: שינה, תזונה ותנועה. אמנם קיים שוני בין אזורי סין מבחינת מסורות קולינריות, אך העקרונות הבריאותיים נותרו אחידים.
לדוגמה, פטריות מרפא הן מרכיב שנפוץ במגוון תזונות ברחבי סין, בשל יתרונותיהן הבריאותיים. גם לתה הירוק תפקיד מרכזי, לא רק בשל טעמו, אלא גם בשל סגולותיו הרפואיות, כמו הורדת כולסטרול ולחץ דם. עם זאת, במערב קשה ליישם במלואה את התזונה הסינית בשל תעשיית המזון המתועש, וחוסר זמינות של מרכיבים מסוימים.
2.      רפואת צמחי מרפא סינית
רפואת הצמחים היא החלק הנחקר ביותר ברפואה הסינית, והיא מהווה כ-90% מהטיפולים. היא נפוצה בעיקר בטיפול במחלות פנימיות, אך גם בבעיות חיצוניות.
כיום, במדינות מסוימות, הפורמולות מיוצרות באופן תעשייתי כתרופות. בטייוואן וביפן הן זמינות כאבקות, טבליות, קפסולות ואף כמרקחות חיצוניות. בסין, ישנן פורמולות שמוזרקות ישירות לגוף באינפוזיה – גישה ייחודית לסין בלבד.
חשוב לציין כי האבחנה המדויקת היא השלב הקריטי ביותר בטיפול, ולעיתים אף חשובה יותר מהפורמולה עצמה. איכות הפורמולה והדיוק בבחירתה הם המפתח להצלחת הטיפול.
3.      דיקור סיני
דיקור סיני קיים במגוון שיטות, שכל אחת מהן פותחה במדינה שונה במזרח אסיה. לכל שיטה יש יתרונות ומגבלות משלה. ישנם סוגים שונים של דיקור, בהם דיקור אוזן, קרקפת, לשון ועוד. הצלחת הדיקור תלויה הן בשיטה והן במיומנות המטפל.
4.       טיפולי מגע – טווינה ופיזיותרפיה סינית
טווינה היא הפיזיותרפיה הסינית, והיא קיימת כמעט בכל בית חולים בסין. בעבר, היא נשמרה בעיקר למטפלים עיוורים, בשל הרגישות הגבוהה שלהם למגע. כיום, היא נפוצה גם בטיפול בפציעות ספורט, כאבי שרירים, זקנה ושיקום.
דרכי אבחנה ברפואה הסינית
האבחנה ברפואה הסינית משתנה בהתאם לגישה ולניסיון המטפל. הדרכים הידועות ביותר הן אבחנת דופק ולשון.
  • אבחנת דופק: זוהי אחת האבחנות הראשונות שפותחו, אך היא נחשבת קשה ללימוד וליישום. מטפלים בסין מקבלים הכשרה של שנים, תוך תרגול אינטנסיבי, אך בארץ הלימודים קצרים יותר והניסיון מוגבל. בשל כך, אבחנת דופק משמשת בעיקר ככלי משלים.
  • אבחנת לשון: אבחנה ויזואלית שקל יחסית ללמוד וליישם. היא מאפשרת קבלת קונצנזוס בין מטפלים, ומאפשרת גם למטופל לראות בעצמו שינויים בגופו.
  • אבחנת בטן: זוהי אחת האבחנות היעילות ביותר, משום שהיא גם ויזואלית וגם תחושתית. המטופל שותף לאבחון, הוא חש את האזור הבעייתי ויכול לחוש בשיפורו במהלך הטיפול. שיטה זו מופיעה בספרים הקלאסיים של הרפואה הסינית, ומשמשת לזיהוי פורמולות טיפוליות מדויקות.
סיכום
כאשר אנו פונים למטפל ברפואה סינית, מומלץ לשים דגש על שיטות האבחון ועל מידת הדיוק של הטיפול. בקליניקה שלי, אני מתבסס בראש ובראשונה על אבחון דרך הגוף – ידיים, רגליים, אגן, צוואר, גב ובטן, ומשלב אותו עם היסטוריה רפואית ובדיקות מערביות. השילוב בין הרפואה הקלאסית לרפואה הקלינית מאפשר לי להעניק טיפול מותאם ומדויק, המבוסס על פורמולות צמחים, תזונה, תוספי תזונה ודיקור לפי הצורך.