החוק הראשון בתזונה הוא המסגרת: מתי אנחנו מתחילים לאכול, איך אנחנו מתנהלים עם הארוחות ומתי מסיימים לאכול. חוק זה הוא מעט דינמי בהתאם לבעיית המטופל או המטופלת, סוג האדם, סוג מערכת העיכול וההתנהלות שלו במהלך היום.

החלק היותר קשיח של החוק הוא תחילת וסיום האכילה. חובה שתהיה ארוחת בוקר, אותה ניתן לאכול עד שעה לאחר הקימה. ארוחה זו צריכה להיות קלה עם כמה שפחות חלבון. לדוגמה: דייסת קוואקר עם שתי כפות עם תוספות על בסיס מים. אפשר גם לכרסם מעט אגוזים ושקדים.למי שממהר, ארוחה כמו בננה עם אגוזים ושקדים יכולה להיות מתאימה. השילוב של אגוזים ושקדים עוזר להאט את ספיגת הסוכרים, כך שרמת הסוכר לא תעלה ותרד במהירות, מה שעלול לגרום לעייפות וכבדות. למי שיש מערכת עיכול טובה יותר וגם יותר זמן, אפשר להכין סלט מגוון של ירקות.

ההמלצה שלי היא להימנע מצריכת חלבון בבוקר, כלומר בלי חביתה או טונה.

 

במסגרת הארוחות יש להקפיד על שעות קבועות: ארוחת בוקר, צהריים, אחר הצהריים וערב. לא צריך להגיע למצב של רעב כדי לאכול, אלא לאכול בזמנים קבועים בטווח של חצי שעה משעת היעד. למשל, ארוחת בוקר בשעה 7:00–8:00, לא יאוחר מ-9:00; ארוחת צהריים בשעה 12:30–13:00, לא יאוחר מ-13:30; וארוחת ערב, ככל שמתבגרים, מומלץ להקדים אותה לשעה לא יאוחר מ-19:30. במקרים מסוימים, בהתאם לגיל ולמצב הבריאותי, מומלץ לסיים לאכול אפילו עד השעה 17:00. יש גמישות בהתאם לאדם, וכל אחד מקבל הנחיות אישיות לפי הצורך.

הארוחה השנייה האידיאלית היא בשעה 12:30, הארוחה השלישית (קטנה) בשעה 16:00–17:00, והארוחה האחרונה לא יותר מאוחר מ-19:30.

 

סיכום המסגרת:יש לשמור על 80% מהמסגרת במהלך השבוע. כשיש אירועים, מסיבות וכדומה, ניתן לחרוג בכ-20%. בכל אירוע.

 

החוק השני מדבר על מהירות האכילה. זהו דבר שכיח בקרב המטופלים – יש לאכול לאט, ללעוס את האוכל ולהרגיש את הטעמים. לכן חשוב להקפיד על החוק הראשון, כי ברגע שמגיעים למצב של רעב גדול, האכילה תהיה מהירה מדי. אכילה איטית משפרת את הפירוק בקיבה ואת הספיגה בהמשך במערכת העיכול. ככל שהעיכול יעיל יותר, אנחנו פחות עייפים ופחות נזקקים לסוכרים, קפה ועוד. בגילאים מבוגרים, ולעיתים גם אצל צעירים, יש לבדוק את מצב השיניים והחניכיים, כי בעיות שיניים עלולות להוביל להרגלי אכילה לא נכונים. יש לוודא שלא בולעים את האוכל מהר מדי, כי זה מעכב את הפירוק שלו בקיבה, מה שעלול לגרום לתסיסה וריקבון במזון, ולהוביל לבעיות כמו גזים, עצירות ושלשולים.

לסיכום, יש ללעוס היטב ולא לאכול מול עיתון או טלוויזיה, כדי להנות מהאוכל באמת.

 

החוק השלישי מתייחס לכמויות המזון. אנשים שאוכלים מהר, כמו גם אלו שסובלים מעודף משקל, עלולים לאכול כמות גדולה מדי. שובע מגיע רק כ-20–30 דקות לאחר תחילת האכילה, כך שכשאוכלים מהר, אוכלים יותר ממה שצריך. כתוצאה מכך, נוצרת עומסה על מערכת העיכול, מה שעלול לגרום לתקיעות, צרבות וגיהוקים. ההמלצה היא לאכול מקערה סטנדרטית ולהשתמש בכפית קטנה. ברגע שסיימתם לאכול, חכו חצי שעה לפני שתחליטו אם אתם באמת רעבים לעוד. אם אחרי חצי שעה עדיין רעבים, אפשר לקחת חצי מהכמות הראשונית.

לסיכום:המטרה היא להקטין את נפח הקיבה. כשאוכלים מכפית ומקערה קטנה, כמות האוכל שנכנסת לקיבה קטנה יותר.

 

החוק הרביעי עוסק בסוגי המזון, צורת הבישול, אופן ההגשה ושילובי המזונות. חוק זה מותאם באופן אישי לכל מטופל בהתאם לאבחון ולצרכים הייחודיים שלו.

על פי עקרונות הרפואה הסינית, התאמת התזונה מתבצעת בהתאם לפורמולת הצמחים שנבחרה. הפורמולה קובעת את מהלך הטיפול ואת אופן הפעולה על מערכת העיכול או על מערכות אחרות בגוף. בהתאם לכך, אנו מתאימים את התפריט התזונתי על מנת לתמוך בתהליך הריפוי.

בנוסף, תחת חוק זה נכללת גם השלמה של תוספי תזונה במידה וצריך